המשך עלילות מסעדת מחניודה, שמסיבות טכניות עולות בשני פוסטים:

המנה השלישית שהגיעה לשולחננו היתה חוט"ש תומאש – גרסת הצלם (52). חוט"ש זה חוט שדרה, מאכל שכבר הזדמן לי לאכול בעבר, ומזכיר בטעם ובמרקם מוח. היה יותר הגיוני לקרוא למנה "מכף רגל ועד ראש" כי חוץ מחוט השדרה היא כללה גם שקדי עגל ואשכי שור. למרות שלא כתוב, המנה מגיע ברוטב אמבגורט, שילוב בין אמבה ליוגורט. תומאש זה אחד הטבחים. אני לא יודעת מה זאת גרסת הצלם, אבל קבלו את גרסת הצלמת: 

 

את פרק המנות העיקריות סיימנו עם "יש שכל אין דאגות" (49), ואת הדאגות שלנו איבדנו עם מוח בגרסת שניצל מטוגן, על מצע של פלפלים קלויים ועגבניות. זו היתה ללא ספק דרך מוצלחת לסיים את הארוחה.

קינחנו עם קפה וקובילידה (29) שזו קוקילידה כמיטב המסורת, עם גלידה בין שתי עוגיות מעולות, והיא על שם קובי הטבח.

את החשבון, על סך 252 ₪, קבילנו בתוך ארנק הערב שלהלן:

עד ששילמנו כבר נשארנו לקוחות אחרונים במקום. כמעט ונשארנו לעזור בסגירה. בדקות האחרונות שלנו שם התנגן ברקע השיר גן השקמים, והבנו שזה הקיו שלנו לחזור לתל-אביב. לא ברור למה דווקא את הכניסה לתל-אביב ליווה אותנו הרדיו בשיר החסידי ירושלים של אברהם פריד, ומיד אחריו ירושלים של זהב. הזוי...

תן לו במה נשמע

תן לו ברוך הבא

תן ביהודה

ויודה יודה בשלום*.

ותודה למיכל!

מחניודה

בית יעקב 10, ליד שוק מחנה יהודה

ירושלים

02-5333442

* יהודה יהודה, ביצוע – השמחות, מילים – ישראל ברייט וגלעד ברייט