"גולשים בגולאש", תחרות הבישול ההונגרי שלנו, בעיצומה. שבוע לפני המועד האחרון למשלוח התמונות והסיפורים שלכם קבלו טעימה מאלה שכבר הוגשו לשולחן השופטים

"דמעות עמדו לי בעיניים כשקראתי את המתכון לאפיית בייגלי פרג מתוך הספר "גולאש לגולש". נתתי כזה 'קרעכץ' קורע לב בעוד נחיריי מתרחבים ומפליגים שנים אחורה בים הזיכרונות אל מטבחה החם והריחני של אמי ז"ל". כך כתבה חגית מנדרובסקי מכרכור, ממשתתפות "גולשים בגולאש", תחרות הבישול ההונגרי שלנו.

מנדרובסקי, כמו רבים אחרים, הייתה מאלה ששלחו בימים האחרונים את תמונתה מבשלת – אופה, ליתר דיוק – וסיפור בצדה: מדוע בחרה להתקין דווקא את מתכון רולדת השמרים.

שבועיים חלפו מאז הכרזנו על "גולשים בגולאש", תחרות הבישול ההונגרי, ותיבת הדוא"ל של המרוץ אחר כרטיס הטיסה לבודפשט מתמלאת לה בניחוחות ובגעגועים. "אני זוכרת איך לבי כמעט התפוצץ מהתרגשות בפעם הראשונה שבה אימא איפשרה לי לעמוד בינה לבין משטח העבודה שלה כדי ללוש את הבצק" ממשיכה חגית. "'תראי לו כמה את אוהבת אותו', אמרה - ולא חייכה. 'עכשיו דגדגי אותו שיצחק', הוסיפה. ואני, דגדגתי וצחקתי בעצמי, מרימה ראש לעברה של אימא אשר כמו במאמץ עילאי הניחה לחיוך שובבי לשבור את רצינותה התהומית במלאכת האפייה.

לימים, והיא נעה בין דמיון למציאות על מיטת חולייה במחלקה האונקולוגית, ואני רק צעירונת בת 20, נתנה את ידה בידי ועווית זעירה של כאב בקעה מזוויות שפתיה. 'את יודעת מה הייתי הכי רוצה עכשיו?', לחשה. קירבתי את אוזני אל שפתיה הסדוקות כדי לנסות ולהבין. אימא הביטה בתקרה ונאנחה אנחה עמוקה, חורקת, רוויית ייאוש. סובבה את פניה חזרה אלי וסימנה בידה כמו מראה לי במשחק 'נדמה לי' את מושא תשוקתה כשהיא לוחשת במאמץ: 'כוס תה רותח בלי סוכר, וליד - קצה טרי של רולדת שמרים".

לזכר אימא. חגית מנדרובסקי אופה בייגלי מתוך הספר "גולאש לגולש"       (צילום: חגית מנדרובסקי)

ביום שישי האחרון, לאחר שקראה את המתכון לאפיית בייגלי בפעם השלישית, כפי שהיא כותבת, לבשה חגית את הסינר שאמה כל כך אהבה לקשור למותניה מאז קיבלה אותו במתנה ליום הולדתה ה-50, הוציאה מן המקרר את החומרים השונים שקנתה יום קודם, ומלאת התרגשות אפתה רולדות יפהפיות, מתוקות, מקסימות ומשמחות במילוי פרג ואגוזים. "אחרונה חביבה - לזכרה של אימא – רולדת הבית שלה, מקום שני אחרי הפרג: במילוי ריבה, קוקוס, אגוזים וצימוקים. מעדן משובח מאין כמותו", כתבה בסיפור ששיגרה לתחרות. "מצוידת בלב גדוש פרפרים צבעוניים עליזים ותבנית עטופה שבתוכה ממתינות להן בלב נרגש לא פחות רולדות השמרים שלי, נסעתי לאירוע משפחתי של ארוחת ערב שבת. האורחים התלהבו, ידיים הושטו, פיות הסועדים התמלאו וחיוכים התפשטו על פנים מרוצות ומאושרות. הפעם – גם אני נמלאתי אושר וסיפוק. הצלחתי! אמנם לא היה זה המתכון של אמי אלא של ננה הונגרייה אשר הורישה את מתכוניה לנכדה המוכשר, אבל הטעם היה כמעט זהה והאהבה שמילאה אותי העניקה לעוגות ולאווירה המשפחתית את הטאץ' האימהי הזה שברבות הימים כמעט שכחתי איך הוא מרגיש".

גם אצל אנה האוס מאשדוד, שעלתה לפני 4 שנים מהונגריה, הדליקו הגעגועים ואתגר התחרות של "גולשים בגולאש" את התנור. "לפני כמה חודשים היה לי יום הולדת אני מאוד התגעגעתי לעוגות הונגריות. אני ושני חברים שלי ניסינו להכין עוגת דובוש, דובוש טורטה. להכין את זה לקח לנו חצי יום, אבל איך שאתם רואים בתמונות היה משתלם. יצא לנו טורטה כמעט כמו של סבתא שלי".

רק כשיש סיבה מיוחדת. אופים דובוש טורטה מתוך הספר "גולאש לגולש"             (צילום: אנה האוס)

את רזי הבישול והאפייה למדה אנה מסבתה ההונגרייה. "אנחנו חמש בת דודות. כל קיץ היינו אצל סבתא שישה שבועות. היא הייתה גרה בבודפשט והייתה לה גינה גדולה. למדנו ממנה לבשל, לאפות והרבה דברים שחשובים בחיים. למדתי ממנה להכין ארניי גלושקה (גלושקה זהב), פלודני, פוגאצ'ה ובוודאי פלצ'ינטה. את כל העוגיות האלה היא הכינה לנו מתי שרצינו, אבל בשביל דובוש היה צריך להיות איזשהו אירוע או סיבה מיוחדת".

כמו של סבתא. אנה האוס והדובוש                                    (צילום: אנה האוס)

בעוד שבוע תינעל ההרשמה לתחרות הבישול ההונגרי. 29 בנובמבר, יום ראשון, הוא המועד האחרון למשלוח התמונות והסיפורים לכתובת: gulash_2009@nana10.co.il

מבין כל התמונות והסיפורים שיגיעו עד אז יבחר צוות עורכי נענע10 את המרגשים ביותר והם יועלו לאתר. זה שיזכה באהבתם של הגולשים – מספר הכניסות הרב ביותר - יקבל כרטיס טיסה להונגריה מתנת איסתא.

עוד על התחרות הקליקו כאן.

מה יהיה? אתם עוד מול המחשב? בודפשט מחכה לכם. למקומות, היכון, בשל.